עידן עמדי בטור מיוחד: "נפלתם בשבי? כדאי שלהורים שלכם יהיו כסף וקשרים"

הנעדרים. אולי הם מקשיבים? | צילום: אורן בן חקון

כבר שמונה שנים אברה מנגיסטו נמק בשבי • לא לשכוח: "כל ישראל ערבים זה לזה" הוא ציווי - לא רק משפט לסטיקר

כשגלעד שליט נפל בשבי חמאס, ביוני 2006, הוא הוחזק שם בשיטת "משפחה מארחת". המשמעות היתה שהוא בילה את רוב חמש שנות השבי שלו במרתף של משפחה בחאן יונס. אחד משומריו היה בעל הבית, וגם הוא - כמו כל שאר האנשים ששמרו על גלעד - היו מוכרים למערכת הביטחון.

בתשאולים שנעשו לו אחרי חזרתו לארץ, סיפר גלעד שלעיתים היה מבין מצפייה בטלוויזיה או מהאזנה לשידורי הרדיו שבישראל ישנה מחאה להשיבו, והוא לא נשכח מאוזני הציבור ומליבו. כבר שמונה שנים אברה מנגיסטו נמצא בשבי חמאס, ביחד עם האשם א־סייד ושני חללי מבצע צוק איתן - סגן הדר גולדין ז"ל וסמ"ר אורון שאול ז"ל.

בכל פעם שאני צופה בתוכנית אקטואליה, או מאזין לרדיו, אני תוהה אם אברה יושב עכשיו במקום שבו הוא שבוי ומקשיב. אולי הוא מחכה לשביב תקווה, אולי מצפה להזכרת שמו ולציון מספר הימים שחלף מאז לקיחתו בשבי.

מנגיסטו, אזרח ישראלי מהעדה האתיופית, עם מוגבלות נפש, הוא לא בדיוק דמות הפוסטר שבגינה הישראלים רגילים לצאת במחאה לרחובות. פריפריה, מתברר, היא לא רק המרחק מתל אביב או מירושלים - היא המעמד החברתי והכלכלי שלך, היא צבע העור שלך, היא המשפחה שבה גדלת.

עצה לקוראים: אם נפלתם בשבי, תקוו שלהוריכם יש כסף וקשרים, ותקוו שנולדתם באזור המרכז והשרון, אחרת - לצערי - יהיה קשה מאוד לשכנע אפילו את כלי התקשורת לדבר על אודותיכם.

מספרים על ספרטה העתיקה, שאת החלשים והחולים שבה הספרטנים היו מנפים מהחברה. את התינוקות בעלי המום היו זורקים מצוק היישר לתהום, רגע אחרי היוולדם.

היהדות, להבדיל, שמה את החלש במרכז. "כל ישראל ערבים זה לזה" הוא ציווי, לא רק משפט לסטיקר. ערבות הדדית היא דבר חזק. תשאלו כל אדם שחתם פעם על ערבות לחבר שהסתבך בצרה.

בקיץ 2021 זומנו לקהיר משלחות מטעם ישראל וחמאס, למשא ומתן בתיווך מצרים. המצרים, כמתווכים, ביקשו עזרה במתן הטבות שיענו על צורכיהם המדיניים והפוליטיים. במסגרת השיחות גובש מתווה שלפיו אפשר יהיה להחזיר את השבויים.

המתנגדים לעסקה עם חמאס מתרצים את התנגדותם בכך שהם לא מוכנים לשחרר אסירים בתמורה לשבויים שלנו. העובדות הן שבשמונה השנים האחרונות השתחררו אלפי אסירים (ובהם כ־700 מחבלים) - הן בשל ריצוי עונשם, או בגלל תפוסה מלאה בבתי הסוהר הישראליים.

בחרתי לכתוב את הטור הזה, כי השבוי הבא עלול להיות הילד שלי או שלך. בחרתי לכתוב את הטור הזה כי אני לא מאחל לאף אחד לעבור את הסיוט הזה כמו משפחות השבויים, לבד.

כל ישראל ערבים זה לזה.

אחים אנחנו, לא?